פרשת תצווה – את עצי הבאובב הורגים כשהם קטנים

בשבת הקרובה בית הכנסת יהיה מלא מפה לפה. אפילו עזרת הנשים תהיה מלאה.

לא, לא בגלל יום האישה הבינלאומי שיחול בשבוע הבא.

השבת היא שבת פרשת "זכור". שבת בה קוראים באופן מיוחד לפני פורים את הקטע בתורה בו אנחנו מצווים על מחיית עמלק – מצווים על השמדתו של עם אחר –הגברים, הנשים, הטף וכל רכושו.

בית הכנסת מלא כי יש שמועה כזו שיש מצווה מיוחדת לשמוע את פרטי מצוות ההשמדה הזו ולכן כולם באים. אגב, בשבת בה קוראים את "ואהבת לרעך כמוך" או את "ואהבתם את הגר" לא נרשמת צפיפות מיוחדת בבית הכנסת.

פרשת "זכור" חביבה על הגבאים. אלו מכריזים לפני הקריאה בתורה שזו ממש מצווה מפורשת מהתורה (לא פחות…) לשמוע את קטע הפרשה הנהדר הזה. (מצווה? באמת? איפה זה נאמר? מאיפה המנהג המשונה הזה? חיפשתי ולא מצאתי).

כל כך חביבה חובת ההקשבה למצוות הג'נוסייד או הג'יהאד היהודי שפרנסי הציבור והרבנים מקפידים שאם מישהו חלילה מפסיד את הקריאה להשמדת העם העמלקי אז הוא מקבל הזדמנות שנייה והוא יכול לשמוע את הציווי בקריאה נוספת שמשמיעים אחרי שהתפילה מסתיימת.והקריאה עצמה – הפנינג שלם – תוכלו לשמוע על מצוות ההשמדה במנגינות שונות – אשכנזי, ספרדי ותימני וכולם יקפידו מאוד על ניקוד כזה ואז ניקוד אחר….. ….. ואני יכול להעיד ממרכז ההתרחשות כמי שהיה פעם "בעל קורא" – זה שבת מיוחדת ועניין מיוחד.

השנה פרשת "זכור" גם נופלת בתזמון מעולה – פחות משבוע לאחר הבחירות. והרבנים ומנהיגי הציבור חוגגים. אפשר לדון בשאלה כבדת המשקל: מי הוא עמלק של ימינו שיש מצווה למחות אותו? יש כאלה שיכוונו באופן כללי "לשמאלנים", בעבר זה היה פשוט להגיד ש"יוסי שריד הוא עמלק" השנה זה דווקא ליברמן ולפיד שזוכים לכבוד. וכל שנה רשימת המועמדים לתואר מתארכת….. שיח שנאה שלם בחסות "דברי תורה".

אני רוצה להציע למי שכבר הגיע לבית הכנסת וגם למי שלא מגיע, הסתכלות אחרת על הדרישה למחות את זכר עמלק. משהו שיותר מסתכל עלינו פנימה ולא מחפש אויבים בחוץ. בזמן השואה, ישב בגטו ורשה יהודי מיוחד, הרב קלונימוס שפירא שמו. בסופו של דבר גם הוא היה בין הנספים בשואה. בספרו "אש קודש" הוא כותב על עניין מחיית עמלק. כמה טבעי היה לצפות כי מי שנמצא בגטו, במרכז תעשיית ההשפלה, הרעב, ההתעללות והמוות יקבע שהגרמנים מסביב הם העמלק של ימינו. ואותם צריך למחות.

אז זהו – שלא!!!

מה שה"אש קודש" כותב זה ככה: "אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה גם זרעו של עמלק, הזרעים שזרע בנו". שימו לב "הזרעים שזרע בנו" – ה"אש קודש" מוטרד מההשפעה של הדעות וההתנהגות של הגרמנים על עצמו ועל תלמידיו. עצם החשיפה לרוע ולגזענות זורעת בתוכך זרעים של הרוע אליו נחשפת כקרבן. אתה לא קרבן רק כי משפילים אותך ומנסים להרוג אותך. אתה קורבן גם כי הנשמה שלך נחשפת ומושפעת מהרוע. זרעים של הרוע נטמנים בך. אין לנו מושג מתי הזרעים האלו יצמחו וישפיעו על ההתנהגות שלנו. לכן, לפי ה"אש קודש" התורה אומרת "תמחה את זכר עמלק" – תמחה כל השפעה שיש עליך מהשנאה ומההתנהגות הברוטאלית והרצחנית של הגרמנים – תדאג להעלים כל השפעה שכזו כי בעתיד כאשר לא תהיה תחת דיכוי, הזרעים שהגרמנים זרעו בך עלולים להשפיע על התנהגותך שלך. לכן – היזהר- תמחה כל זכר שלהם.

זה גם בדיוק מה ש"הנסיך הקטן" מסביר על כיצד להגן על הכוכב הקטן שלו: "…למדתי שבפלנטה של הנסיך הקטן, כמו בכל הפלנטות, יש צמחים טובים וצמחים רעים. עקב כך, יש זרעים טובים שמקורם בצמחים טובים, וזרעים רעים שמקורם בצמחים רעים…..אבל הזרעים הם בלתי נראים לעין. הם ישֵנים עמוק בתוך האדמה, עד שאוחז באחד מהם רצון להתעורר. אז הזרע הקטן מתמתח ומתחיל בהססנות לשלוח זלזל קטן לעבר החמה….. אם זהו צמח רע יש לעקור אותו מוקדם ככל האפשר, מיד ברגע שמזהים אותו….. היו כמה זרעים נוראיים בפלנטה שהיא ביתו של הנסיך הקטן – זרעי באובב. קרקע הפלנטה הייתה מלאה בהם. אם מאחרים לטפל בעצי הבאובב, כבר אי אפשר להיפטר מהם לעולם. הם מתפשטים בכל רחבי הכוכב, שורשיהם חודרים את מעבה האדמה, ואם הפלנטה קטנה מדי ועצי הבאובב רבים מדי, הפלנטה מתבקעת לרסיסים……"

שנזכה כולנו למחות את הזרעים שנזרעו גם בנו בשנים האחרונות של שיח השנאה בחברה הישראלית.